שוק העבודה הוא שוק דינאמי מאוד, בוודאי בהייטק, שם יש אפשרויות רבות במיוחד. גמישות זו, מתבטאת גם ביכולת לעבוד במקומות רבים בעולם ואכן, הייטקיסטים רבים עוזבים את הארץ, בכדי לעבוד בחו"ל. בין אם באופן זמני או קבוע. זו היא תופעת "בריחת המוחות" הידועה. במדינה קטנה כמו ישראל, שתלויה במידה רבה כל כך בחדשנות ובטכנולוגיה, מגמה זו בוודאי לא משמחת במיוחד. מה ניתן לעשות בנידון? הינה כל הפרטים.
מדוע החזרתם חשובה?
קיימים בארץ גופי הכשרה להייטק ברמה בינלאומית, כגון האוניברסיטאות השונות או הטכניון. למרות זאת, ישראלים רבים יוצאים ללמוד תחומים כאלה בחו"ל, מסיבות שונות. הידע שהם רוכשים בצורה כזה עשוי לחזור לארץ ודווקא לתרום לתעשייה המקומית. אלא שפעמים רבות, אותם אנשים והידע החדש שלהם, נשארים בחו"ל. חשוב לציין, שבעולם ההייטק ישנה דרישה מתמשכת לאנשי מקצוע ברמה גבוהה במיוחד. לכן, למרות שהתחום מאוד אטרקטיבי ומושך מתעניינים רבים, ישנו באופן מתמיד מחסור בעובדים ברמה הגבוהה יותר. במקביל, גופים רשמיים שונים של המדינה מעודדים את תהליך החזרת הייטקיסטים לישראל במגוון דרכים. ישנה למשל התוכנית הלאומית להשבת אקדמאים. ההיגיון בכך הוא רב. בין השאר, עזיבת הייטקיסטים מחלישה את הפריון בענף ההייטק המקומי ואת החדשנות. כמו כן, המדינה משקיעה בסוגי לימודים שונים (תיכון ואוניברסיטה במיוחד), מהם נהנים אותם ישראלים שעוזבים לחו"ל לפני עזיבתם. אם הם יישארו בחו"ל, השקעה זו לא תחזיר את עצמה.
מה עושה רשות החדשנות?
בחודש יוני 2022, הוצגה יוזמה חשובה נוספת בנושא זה – סיוע לישראלים שנמצאים בחו"ל לשם השלמת פוסט דוקטורט, להשתלב בחברות הייטק ישראליות. יוזמה זו, היא בשיתוף פעולה של רשות החדשנות וארגון המדענים הישראלים בחו”ל. זהו חלק מפעילות רחבה למדי של רשות החדשנות, אשר מתמקדת בקידום חדשנות מקומית בטכנולוגיה, בהייטק ובכלל. אגב, שמה הרשמי הוא סוכנות החדשנות הישראלית ובעבר היא נקראה בשם "לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה”. פעילות הרשות השוטפת, היא בעצמה מקור למשיכת הייטקיסטים חזרה לישראל. זאת, מאחר שהיא תורמת מאוד לכך שהמדינה תהיה אטרקטיבית ליזמים. בין השאר, כאמצעי שמאזן את המגמה הכללית, של צמצום במספר הסטארטאפים משנה לשנה. מגמה שנראית אגב, בעולם כולו. הרשות מסייעת ליזמים לפתח את רעיונותיהם למוצר מסחרי עובד ומשתלם. היא עושה זאת באמצעות מגוון כלי עזר, כולל ההיבט החשוב מאוד של סיוע כספי. הרשות גם מפעילה חממות טכנולוגיות ומעבדות, אשר מסייעות בהיבט הטכני של הדברים. במקביל, ישנה קבלת תמלוגים שוטפת אל הרשות, מהכנסותיהן של חברות שהוקמו בצורה כזו בעזרתה.
כיצד מיתוג מעסיק עשוי לסייע?
כיוון מעניין בהקשר של משיכת הייטקיסטים ישראליים בחו"ל אל מעסיקים ישראלים, הוא הנושא של מיתוג מעסיק. מדובר על האופן שבו העסק מציג עצמו לציבור, מבחינת השלכת אופן זה על עובדים קיימים ופוטנציאליים. זאת, כחלק מהטיפול בנושא הרחבים והאסטרטגיים של תדמית, מיצוב, בידול וכדומה. באמצעות השקעה של מעסיקים במיתוג מעסיק בצורה חכמה, ניתן לשמר עובדים איכותיים, אך גם למשוך עובדים חדשים כאלה. אגב, אפשרות חשובה נוספת, היא למשוך ישראלים בחו"ל לעבוד בסניפים מקומיים של חברות בינלאומיות. גם מבחינה זו, ישראל אטרקטיבית למדי, עם סניפים ואף מרכזי פיתוח של חברות ענק בולטות, כגון אינטל ו-IBM.
לסיכום
סביר להניח שאינכם רשות החדשנות או ממשלת ישראל. אך גם אם אתם בסך הכול עסק מקומי בתחום זה, תוכלו למשוך עובדים ישראלים איכותיים וגם מחו”ל, באמצעות השקעה במיתוג מעסיק.
