שכר טרחת מנהל עיזבון – גורמים, פסיקה והשפעת צוואה

תפקידו של מנהל העיזבון הוא לדאוג לחלוקת הרכוש של הנפטר לפי הוראות הצוואה, או על פי חוק במקרים שבהם לא הייתה צוואה. מדובר בתפקיד מורכב הדורש ידע משפטי, כושר ניהול והתמצאות בהיבטים שונים. על כן, נהוג לקבוע שכר טרחת מנהל עיזבון עבור עבודתו. אך כיצד נקבע שכר זה וממה הוא מושפע?

שיקולים בקביעת שכר טרחת מנהל עיזבון

בדומה לשכר טרחה של עו"ד צוואות וירושות, כך גם צריך לשלם עבור שירותיו של מי שמנהל את חלוקת העיזבון. יש כמה שיקולים וגורמים שמשפיעים על השכר המשולם בפועל:

שווי העיזבון כגורם מרכזי בקביעת שכר הטרחה

אחד הגורמים העיקריים המשפיעים על שכר טרחת מנהל עיזבון הוא שווי העיזבון שהוא מנהל. ככל ששווי העיזבון גבוה יותר, כך בדרך כלל גם שכר הטרחה יהיה גבוה יותר. הרציונל מאחורי זה הוא שככל שהעיזבון "שמן" יותר, כך האחריות המוטלת על המנהל רבה יותר והוא נדרש להשקיע זמן רב יותר בניהולו.

עם זאת, חשוב לציין כי הקשר בין שווי העיזבון לשכר הטרחה אינו ליניארי. כלומר, הכפלת שווי העיזבון פי שניים לא בהכרח תוביל להכפלת שכר הטרחה פי שניים. בדרך כלל, ככל ששווי העיזבון עולה, אחוז שכר הטרחה ממנו יורד. כך למשל, שכר טרחה על עיזבון ששוויו מיליון ₪ יכול להיות 5%, ואילו על עיזבון של 10 מיליון ₪ רק 2%.

מורכבות ההליך המשפטי והזמן שהושקע על ידי מנהל העיזבון

גורם נוסף שיכול להשפיע מאוד על שכר הטרחה הוא מידת המורכבות של ההליך וכמה זמן מנהל העיזבון נדרש להשקיע בו. ככל שיש יותר סוגיות משפטיות מורכבות הדורשות הידיינויות רבות מול בית המשפט וגורמים אחרים, כך העבודה של מנהל העיזבון רבה יותר והוא עשוי לדרוש שכר גבוה יותר.

בנוסף, אם ישנן בעיות וסכסוכים בין היורשים המצריכים גישורים רבים ופגישות ממושכות מצד מנהל העיזבון, גם זה יכול להצדיק תוספת לשכרו. מאידך, במקרה של עיזבון "נקי" וחלוקה חלקה, ללא מחלוקות וסוגיות מיוחדות, שכר הטרחה עשוי להיות נמוך יותר גם אם שווי העיזבון עצמו גבוה.

מידת האחריות והסיכון שנטל על עצמו מנהל העיזבון

נקודה שלישית שיכולה להשפיע על שכר הטרחה היא מידת האחריות והחשיפה לסיכונים משפטיים שמנהל העיזבון לוקח על עצמו. במקרים מסוימים, למשל כאשר יש חובות, התחייבויות או בעיות מיוחדות בעיזבון, ניהולו עלול לחשוף את המנהל לתביעות עתידיות או סנקציות אם יפעל בצורה רשלנית.

ככל שהעיזבון מסוכן ובעייתי יותר מבחינה משפטית, מנהל העיזבון עשוי לדרוש שכר גבוה יותר כדי לכסות על הסיכונים שהוא לוקח ועל האחריות הרבה יותר המוטלת עליו. מנגד, בעיזבון "נקי" וסטנדרטי שאין בו סיכונים מיוחדים, שיקול זה יהיה פחות רלוונטי.

פסיקת בית המשפט בעניין שכר טרחת מנהל עיזבון

במקרים רבים, קביעת שכר הטרחה של מנהל העיזבון נעשית באמצעות בית המשפט. כאשר מתעוררת מחלוקת בנושא או כאשר יש צורך בהכרעה שיפוטית, מנהל העיזבון או הצדדים האחרים יכולים לפנות לבית המשפט בבקשה לפסוק מהו שכר הטרחה הראוי. בפסיקותיו, בית המשפט מתחשב בכל אותם שיקולים שפורטו לעיל – שווי העיזבון, מורכבותו, הזמן שהושקע והאחריות שנפלה בחלקו. בנוסף, השופטים עשויים להתייחס גם לנהוג והמקובל בתחום, לפסיקות קודמות בעניין ולנסיבות הספציפיות של המקרה.

באופן כללי, בית המשפט שואף לקבוע שכר טרחה הוגן וסביר, שמתגמל את מנהל העיזבון על עבודתו מחד, אך לא פוגע בזכויות היורשים ובאינטרס הציבורי מאידך. לכן, שכר הטרחה המקובל בפסיקה נע בטווחים מוגדרים ולרוב לא עולה על 5% משווי עיזבון ממוצע. יחד עם זאת, חשוב לציין שגם כאשר בית המשפט קובע את שכר הטרחה, הוא אינו יכול לחרוג בצורה קיצונית מהסטנדרטים המקובלים בתחום. פסיקה של שכר מופרז ובלתי סביר עלולה להיות מבוטלת בערכאות גבוהות יותר.

הליך מינוי מנהל עיזבון וזכויותיו

תהליך מינוי מנהל עיזבון על ידי בית המשפט

כדי שאדם יוכל לשמש מנהל עיזבון, עליו להתמנות לתפקיד זה על ידי בית המשפט. התהליך מתחיל בהגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון לרשם לענייני ירושה, בצירוף תצהיר המפרט את נסיבות המקרה והסיבות בגינן מבוקש המינוי. על פי רוב, בית המשפט ממנה את מי שהמנוח בחר בצוואתו כמנהל עיזבונו. רק במקרים חריגים, שבהם המנוח לא השאיר הנחיות או שהאדם שמונה אינו יכול או רוצה לשמש בתפקיד, בית המשפט יידרש לשיקול דעת עצמאי בבחירת המנהל.

במסגרת שיקוליו, בית המשפט יבחן את הכשירות והמהימנות של המועמד, את הסכמת היורשים למינויו ואת התאמתו לניהול העיזבון הספציפי. בהקשר לכך, יינתן משקל לזיקתו לנפטר ולבני משפחתו, למומחיותו וניסיונו בתחום, ליכולותיו הארגוניות והניהוליות ועוד. לאחר שמיעת עמדות כל הצדדים הרלוונטיים, בית המשפט יחליט אם לאשר את המינוי המבוקש או לדחות אותו. אם הבקשה מאושרת, הרשם ינפיק "צו מינוי מנהל עיזבון" רשמי המסמיך את האדם שנבחר למלא את התפקיד.

זכויות וחובות מנהל עיזבון על פי חוק

עם קבלת צו המינוי, מנהל העיזבון הופך להיות בעל תפקיד רשמי הכפוף להוראות החוק. מחד, הוא מקבל סמכויות נרחבות בכל הנוגע לאיתור נכסי העיזבון וניהולו – החל מאיסוף מידע, דרך ביצוע פעולות שימור והשבחה, ועד לחלוקת הרכוש ליורשים בסוף ההליך.

מאידך, החוק מטיל על המנהל גם חובות וציפיות לדבוק בסטנדרטים גבוהים בעבודתו. הוא מחויב לפעול בנאמנות, בשקיפות ותוך שמירה על אינטרס העיזבון והיורשים. עליו להקפיד על דיווח לבית המשפט, לנהל רישום מסודר ולקבל את אישורו לפעולות מהותיות. כמו כן, המנהל כפוף לפיקוח של הרשויות השונות, וכל החלטה שלו עשויה להיות מבוקרת בדיעבד. במקרה שיתגלו ליקויים, הפרות או חריגות בהתנהלותו, הוא עלול להיות חשוף לסנקציות שונות כמו הדחה מהתפקיד, קנסות ואף תביעות נזיקין מצד הניזוקים.

השפעת צוואה על שכר טרחת מנהל עיזבון

במקרים מסוימים, המצווה (המנוח) עצמו יכול להשפיע על שכר הטרחה של מנהל העיזבון דרך הוראות בצוואתו. אם הצוואה כוללת התייחסות מפורשת לסוגיה זו, היא למעשה מכתיבה לבית המשפט כיצד לפסוק. בדומה, המצווה יכול לקבוע בצוואה גם תנאים אחרים שישפיעו על שכר הטרחה. הוא למשל יכול להתנות את קבלת השכר בהשגת יעדים מסוימים, לקשור אותו לזמן שיושקע בפועל, או לדרוש אישור מגורם חיצוני לפני התשלום.

המשמעות היא שכאשר קיימת צוואה עם הנחיות רלוונטיות, היא הופכת למקור המחייב העיקרי בכל הנוגע לשאלת שכר טרחת מנהל עיזבון. המנהל, היורשים ובית המשפט כולם כפופים לאמור בה, גם אם הדבר סוטה מהכללים הרגילים החלים בנושא.

לסיכום

שכר טרחת מנהל עיזבון נקבע בהתאם לשווי העיזבון, מורכבות ההליך המשפטי, מידת האחריות והסיכון הכרוכים בתפקיד, ולעיתים גם לפי פסיקת בית המשפט. ככל שהעיזבון גדול ומורכב יותר, כך שכר הטרחה נוטה להיות גבוה יותר, אם כי לא בהכרח באופן ישיר. במקרים שבהם יש מחלוקת, בית המשפט קובע שכר הוגן על בסיס נהלים מקובלים ונסיבות המקרה, ולעיתים, גם הצוואה עצמה עשויה להשפיע על גובה השכר.